קטיף דובדבנים (צ׳רי פיקינג)
databias#והפעם - הדובדבן שבקצפת או איך לא תיפלו במלכודת?
קטיף דובדבנים
הוא הצגה סלקטיבית של נתונים, במודע או שלא במודע, במטרה לתמוך בעמדה מסוימת. כלומר, הצגת נתונים שיש בהם כדי לאשש טענה כלשהי, תוך התעלמות מנתונים שיש בהם כדי להפריך או להחליש טענה זו.
מקור השם מגיע מפעילות הקטיף. בעת קטיף, הפועלים בוחרים את הפירות הטובים ביותר, מי שיסתכל רק על הפירות שנקטפו עלול להסיק כי רוב הפירות במטע, או אף כולם, איכותיים וטובים. אך זוהי מסקנה שגויה, שהרי הפירות שהוצגו נבחרו בקפידה, ואינם מדגם מייצג של המטע.
לצערנו, הצגה סלקטיבית שכזו נפוצה מאוד בדיונים ציבוריים ובפוליטיקה, כאשר שני הצדדים יכולים להציג נתונים המגבים את עמדתם. כדי להימנע מכך, כאשר את/ה נחשפ/ת לנתונים חשוב לשאול את עצמך: ‘מה לא אומרים לי?’.
לדוגמה,
הטענה ״הישגי תלמידי ישראל במבחנים הבין-לאומיים השתפרו״ נכונה כשלעצמה. ניתן לראות כי במבחן פיזה במתמטיקה, הציון הממוצע של תלמידי ישראל בשנת 2000 היה 444, בעוד הציון הממוצע בשנת 2015 היה 470. עם זאת, באותה נשימה ניתן לטעון כי ״הישגי תלמידי ישראל במבחנים הבין-לאומיים נמוכים״ כי בעוד שהציון הממוצע של תלמידי ישראל בשנת 2015 היה 470, הציון הממוצע של כלל המדינות המשתתפות עמד על 482.
דוגמה נוספת,
בשנים האחרונות אוהבים להתהדר בפנינו כי ״שיעור האבטלה בישראל נמוך מאוד״ אם נסתכל על הנתונים כשלעצמם, נראה שזה נכון - שיעור האבטלה בישראל עומד על כ-4%. אז מה הבעיה? בואו נחשוב על הנתון הזה רגע, כיצד מחושב שיעור האבטלה? שיעור האבטלה מחושב לפי סך האנשים הבלתי מועסקים מתוך סך האנשים שהם בכוח העבודה. קבוצת ה״בלתי מועסקים״ כוללת אך ורק את אלה המחפשים עבודה באופן פעיל (“חותמים בלשכה”) - ולמרות זאת אינם מועסקים. עמו כן, קבוצת ה״מועסקים״ הם כל אותם אנשים העובדים לפחות שעה אחת בשבוע. זאת אומרת, שמדד האבטלה אינו מתייחס לכל אותם האנשים שהתייאשו מלחפש עבודה על אף שברצונם לעבוד (אמהות חד הוריות שמתמודדות עם חסמים רבים, אנשים בגילאי ה-50 שפוטרו ולא מצליחים לחזור למעגל העבודה). תוסיפו על זה את כל אותם ״מועסקים״ שעובדים שעה אחת בשבוע, או בהיקפי משרה חלקית, על אף שברצונם וביכולתם להגדיל את אחוזי המשרה. בהתחשב בכל המקרים הללו, שיעור האבטלה הממשי גבוה בהרבה.
